המכללה למיסים וחשבונאות

תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים


הכנסת אישרה ביום 25/07/07  את תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים. מדובר בתיקון רוחבי של החוק אשר נכנס לתוקף תוך 30 ימים, כלהלן :

1.  קיצור חופשת לידה לעובדת שהסכימה למסור ילדה לאימוץ או לאם נושאת כמשמעות בחוק לנשיאת עוברים: עד לתיקון שהתקבל אמש בכנסת, חוק עבודת נשים איפשר לעובדת לקצר את חופשת הלידה בשני מקרים: האחד, לפי סעיף 6(ה), כשחו"ח הילד שנולד לעובדת איננו בחיים, והשני, לפי סעיף 6(ח) לחוק המאפשר לעובדת לוותר על חלק מחופשת הלידה לטובת בן זוגו. התיקון מבקש לאפשר גם לעובדת שהסכימה שילדה יאומץ ולעובדת שהיא אם נושאת לפי חוק לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 לקצר את חופשת הלידה בדומה לעובדת שילדה איננו בחיים.

2.  זכות לחופשת לידה מלאה לעובד: התיקון מאפשר לעובד שבת זוגו ילדה, ובת הזוג אינה יכולה לטפל בילדה בשל נכות או מחלה לצאת לחופשת לידה בעד כל התקופה שבת הזוג לא היתה מסוגלת לטפל בילדה בשל הסיבות האמורות. בשונה למצב טרם חקיקת התיקון שהקנה לעובד חופשת לידה חלקית, התיקון מאפשר לעובד בתנאים מסוימים לצאת לחופשת לידה בת 14 שבועות ולהאריך את חופשת הלידה אם נולד יותר מילד אחד, הילד שנולד חולה ואופשז או שנולד ילד פג המאושפז בתקופה ממושכת. כמו כן, אין בעובדה שהעובד יצא לחופשת לידה, כדי לפגוע בזכות בת הזוג, ככל שהיא עובדת, לחופשת לידה. במקביל תוקן חוק הביטוח הלאומי על מנת לזכות את העובד שיצא לחופשה בדמי לידה אם מתקיימות לגביו תקופות האכשרה הקבועות באותו חוק ובת זוגו זכאית גם היא לדמי לידה. דמי הלידה הכרוכים בדמי הביטוח של הגבר ישולמו לאישה. תשלום דמי הלידה של הגבר תלוי בכך שבעד אותה תקופה לא שולמו לאישה דמי לידה ובתנאי כי התקופה שבעדה זכאי הגבר לדמי לידה אינה פחותה מ- 21 ימים.

3.  תשלום עבור היעדרות לרגל ההיריון שאינו מזכה בגמלת שמירת היריון : חוק עבודת נשים קובע כי עובדת יכולה להיעדר מהעבודה אם אישר רופא בכתב כי מצבה לרגל ההיריון מחייב זאת. במקביל קובע היום חוק הביטוח הלאומי כי עובדת שצברה תקופת האכשרה המתבקשת על פי אותו חוק תהיה זכאית לגמלת שמירת היריון בשל היעדרות הנובעת ממצבה הרפואית בשל ההיריון, אם נעדרה מעבודתה לפחות 30 ימים רצופים. יחד עם זאת, עובדת שעד היום נעדרה מעבודתה כאמור לעיל ולא היתה זכאית לגמלת שמירת היריון או תשלום כלשהו מכוח הסכם, היתה נותרת ללא פרנסה במהלך תקופה זו של היעדרות. התיקון קובע כי במידה והעובדת אינה זכאית לגמלה מכוח חוק הביטוח הלאומי או לתשלום כלשהו מכוח הסכם או חוזה עבודה, ימי היעדרות מכוח אותו סעיף יהיו כדין היעדרות מפאת מחלה.

כמו כן, ומאחר שלעיתים ההיעדרות של עובדת בהיריון נובעת לא דווקא ממצבה הבריאותי לרגל ההיריון אלא מסוג העבודה, אופן ביצוע העבודה או מקום העבודה, נקבע כי עובדת רשאית להיעדר מהעבודה אם אישר רופא כי בשל אופי העבודה, סוג העבודה או מקום העבודה נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה או אם אופי העבודה, סוג העבודה או מקום העבודה מסכנים את העובדת או את עוברה. זכות היעדרות במקרים אלה תינתן אם המעביד לא מצא לעובדת עבודה חלופית מתאימה אחרת ודינה של ההיעדרות כדין חופשה ללא תשלום. עם זאת יישמרו הזכויות התלויות בוותק של העובדת. במקביל תוקן ההגדרה של "שמירת היריון" בחוק הביטוח הלאומי ונקבע  כי "שמירת היריון" היא היעדרות מהעבודה מפאת אחד משניים: (1) מצב רפואי הנובע מההיריון ו- (2) סוג העבודה, מקום ביצועה של העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה או את עוברה. התיקון של חוק הביטוח הלאומי מעגן מדיניות שביצע המוסד בפועל, בשים לב לפסיקת בית הדין לעבודה בענין זה.

4.  זכות עובדת שמניקה להיעדר מעבודתה כשאינה יכולה לבצע את העבודה לפי תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות ומסוכנות): החוק מתוקן באופן שתינתן לעובדת שמניקה אשר אסור לה לעבוד בעבודות מסוימות על פי חוק בשל ההנקה שואינה זכאית לחופשה ללא תשלום אחרי חופשת לידה, להיעדר מהעבודה . דין ההיעדרות כדין חל"ת לכל דבר וענין- כלומר, אין בהיעדרות זו כדי לשמור על זכויות הוותק של העובדת.

5.  סיום חוזה לתקופה קצובה כמוהו כפיטורים: עד לתיקון החוק ראו סיום חוזה לתקופה קצובה של עובדת בהיריון כמוהו כפיטורים. ואולם, נוכח כי לפעמים מעבידים ניצלו לרעה את סיומם של חוזים במהלך חופשת הלידה כדי להיפטר מעובדת שילדה, למרות שהעובדת הועסקה במקום העבודה זמן ממושך והמעביד נהג לחדש את חוזה העבודה לזמן קצוב מעת לעת. התיקון לחוק קובע כי סיום חוזה לתקופה קצובה בכל אחת מהעילות המפורטות בסעיף המקנה הגנה מפני פיטורים, כמוהו כפיטורים ככל  שהתקופה הקצובה בחוזה היא של 12 חודשים לפחות או מדובר בחוזה שמאריך תקופת העסקה קודמת- גם אם היא תקופת העסקה הראשונה פחותה מ- 12 חודשים. קביעה זו היא בדומה לקבוע בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה).

6.  שיקול דעת השר לפטר עובדת בחופשת לידה: עד היום האיסור לפטר עובדת או עובד בחופשת לידה היה מוחלט. התיקון מבקש לתת לשר סמכות להתיר פיטורים אם מתקיימים שני תנאים מצטברים: (1) הפיטורים אינם בקשר לחופשת הלידה או להיעדרות (2) המעביד הוכרז כפושט רגל ואם הוא תאגיד- ניתן צר פירוק.

7.  פגיעה בהיקף משרה ובהכנסה: עד היום קבע החוק כי אסור לפגוע בהיקף המשרה של עובדת בהיריון באופן העלול לפגוע בהכנסתה. התיקון מחיל את הוראה זו על כל העילות שבהתקיימן עובדת או עובד מוגנים מפני היריון. בנוסף נקבע כי אסור לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסת העובדת, זאת על מנת למנוע מצבים בהם מעבידים פוגעים בהכנסה אך לא פוגעים בהיקף המשרה או להיפך. בנוסף נכללו הגדרות שלא היו קיימות קודם. נקבע כי "פגיעה בהיקף משרה"  היא כל פגיעה בהיקף משרה למעט שינוי זמני היקף משרה על פי בקשת העובד או העובדת בשל מצב רפואי ועל פי אישור רופא וכי  "פגיעה בהכנסה" היא כל פגיעה שאינה מכוח דין או ההסכם קיבוצי וכן כל פגיעה שאינה פגיעה ברכיב שכר המשולם לעובדים בהתאם לתפוקתם ואשר לא נגרמה מסיבה התלויה במעביד- כלומר אם יש פגיעה בעמלות ולא שונו סדרי העבודה של העובדת אין לראות בפגיעה זו כפגיעה בהכנסה לפי חוק עבודת נשים.

8.  זכות ערעור למי שנפגע מהחלטות השר: עד הביקורת השיפוטית על החלטות לגבי היתרים לפטר או לפגוע בהיקף משרה נעשית דרך תקיפה עקיפה של ההחלטה בהליכים שבין העובד/ת לבין המעביד. התיקון מאפשר תקיפה ישירה של ההחלטה תוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.

לפרטים נוספים ולהרשמה : 1-700-700-088